תכנון כתרים בעזרת סורק דיגיטלי

הכל על תכנון כתרים בעזרת סורק דיגיטלי

באילו מצבים יש צורך בכתר שיניים, כיצד מתבצע תכנון הכתרים בשיטה המסורתית, מהו תכנון כתרים באמצעות סורק דיגיטלי ומהם היתרונות בפעולה הממוחשבת? התשובות בכתבה שלפניכם


כתר שיניים מהווה תחליף לכותרת השן (החלק החיצוני של השן), ומטרתו היא להגן על שיניים פגומות ומוחלשות. לאחר טיפול שורש או במקרים בהם התרחש נזק כותרתי נרחב ולא נותרה כמות מספקת של חומר שן, ניתן לשמור על חומר השן הקיים באמצעות כתרים. בנוסף, הצבת כתרים מתבצעת לעיתים גם מסיבות אסתטיות, כמו שינוי דרמטי בצורה, בגודל או בצבע השן, שאינו יכול להיות מתוקן באמצעות פתרונות שמרניים, לרבות סתימה או ציפויי שיניים.

כדי שיאפשר פונקציונליות מלאה ולא יהווה פגם אסתטי, הכתר המודבק חייב להיות בממדי השן המקורית. על כן, טרם לתכנון הכתר, יש צורך להקטין את השן הטבעית באמצעות השחזתה בכל הממדים (360 מעלות). פעולת ההשחזה "מפנה מקום" לבניית הכתר, שיהיה בסופו של דבר בגודל המקורי של השן לפני ההשחזה.

כיצד מתבצע תכנון הכתרים בשיטה המסורתית ?

כבכל שיטה לתכנון כתרים, בשלב הראשון יש לבצע השחזה של השן. לאחר מכן, נלקחות מידות השן באמצעות שימוש במטבעים בעזרת מגוון חומרי מטבע. חומר המטבע מוכנס לפה המטופל למספר דקות, עד להתקשותו. עם התקשות החומר, נוצר מעין דגם של השיניים אשר נשלח למעבדת השיניים לשם ייצור הכתר. הכתר המיוצר מודבק על גבי השיניים הטבעיות.

מהם החסרונות בשיטה זו?

ראשית, לקיחת מידות השיניים באמצעות המטבע עלולה להיות מלווה באי נוחות עבור המטופל: אנשים שסובלים מרפלקס הקאה מתקשים במהלך הליך לקיחת המידות ויצירת הדגם לכתר. שנית, לקיחת מידות השיניים באופן ידני מדויקת פחות מאשר מדידת השיניים באופן ממוחשב. חוסר דיוק זה עלול להוביל להתאמה לא מיטבית של הכתר, אשר עלולה לגרום לפגם אסתטי ותפקודי עם הצבתו על השיניים המקוריות ולעיתים אף לצורך בביצוע מדידה חוזרת ותכנון כתר חדש. חלק מבעיות הדיוק בתכנון הכתר בשיטה המסורתית נובעות גם מפערי הזמן בין הכנת הדגם לבין הגעתו למעבדה. מרווח הזמן מוביל לכך שהחומר מתכווץ ועובר עיוותים המובילים ליצירת פער נוסף בגודל המטבע ובעיית דיוק בתהליך הסופי.
במצבים בהם הכתר המודבק אינו מדויק במידותיו, בחלוף הזמן יתכן דלף שולי – מצב בו הכתר אינו אטום לחלוטין וישנם אזורי מרווח בין השן הטבעית לכתר, דרכם עלולים לחדור נוזלים וחיידקים. לאורך זמן הדלף השולי עלול לגרום לכישלון הכתר.

מהו תכנון כתרים בעזרת סורק דיגיטלי?

הסורק הדיגיטלי, כולל מספר מצלמות המורכבות על ידית ומאפשרות לצלם את השיניים ואת רקמות הפה בזוויות שונות. באמצעותו, ניתן לקבל מידות דיגיטליות לשם הכנת הכתר.
עם צילום פה המטופל, התמונות מועברות למחשב אשר מייצר מעין מודל דיגיטלי של השיניים. מודל זה מועבר ישירות למעבדה ועל פיו מתכונן הכתר.

כיצד מתבצע תכנון הכתרים הדיגיטלי?

 לאחר השחזת השיניים הטבעיות, הרופא המטפל מציב את הסורק מעל לשיניים הרצויות שעל גביהן יש להדביק את הכתר. תמונות השיניים מועברות ישירות אל המחשב. תכנת הסורק הדיגיטלי מאפשרת לרופא המטפל לבחון האם קיימים ליקויים במידות שנלקחו, עוד טרם לייצור הכתר במעבדה. לאחר איתור הליקויים ותיקונם, מועבר המודל הדיגיטלי ישירות אל המעבדה לשם ייצור הכתר.

מהם היתרונות בתכנון כתרים באמצעות סורק דיגיטלי?

השימוש בסורק הדיגיטלי מצמצם את זמן התהליך- מרגע לקיחת המידות ועד לקבלת הכתר: המודל הווירטואלי מועבר למעבדה באופן מידי לאחר לקיחת המידות, דבר שחוסך זמן רב. בנוסף, הסריקה הדיגיטלית מספקת רמת דיוק גבוהה בתכנון המודל ומאפשרת איתור של ליקויים במידות בהם לא ניתן להבחין בשיטה הקונבנציונלית.
בניגוד לתכנון הכתרים בשיטה המסורתית, תכנון כתרים דיגיטלי אינו מערב אי נוחות קיצונית וברוב המקרים לא יגרום לרפלקס הקאה.

הכתר המיוצר באמצעות הסורק הדיגיטלי הוא בעל יתרון אסתטי ופונקציונלי. בשיטה המסורתית ניתן להכין את הכתר משלושה חומרים :
PFM (כתר שעשוי מבסיס מתכתי וחרסינה), כתר חרסינה ללא מתכת או כתר זירקוניה. בשל העובדה שהכתרים המתוכננים באמצעות סורק מיוצרים באמצעות חריטה אוטומטית בהתאם למידות שנלקחו, ניתן להשתמש רק בזירוקניה או בחרסינה – חומרים חזקים יותר בעלי יתרון אסתטי משמעותי.